יום שבת, 13 במאי 2017

סוף.

הכותרת של הפוסט הבא היא סוף. חשבתי שזה יעזור לי לסגור מעגל בייחוד מכיוון שהכותרת של הפוסט הראשון בבלוג הזה היא התחלה. ואכן לפני קצת יותר משנתיים פתחתי את הבלוג הזה על מנת לתעד חוויה חד פעמית ומשוגעת. מאז היום הזה שבו פתחתי את הבלוג עברו עליי כל כך הרבה דברים שאת רובם השתדלתי לתעד בין הפוסטים השונים ואת חלקם השמתטי אך אני בטוחה שהם יישארו חרוטים בזכרון שלי לזמן בלתי מעורער.

לפני יומיים סיימתי את המבחנים הסופיים שלי וזה מרגיש מוזר. החודש האחרון היה מוקדש ללמידה וחרישה בלי הפסקה בשביל לעבור את המבחנים בשלום. זו אכן הייתה תקופה מאוד מלחיצה ומאתגרת אבל אני שמחה שהיא מאחוריי. כרגע אני מנסה להתחיל ולעכל את העבודה שבעוד פחות או יותר עשרה ימים אני הולכת לעזוב את סינגפור והפעם לתמיד. מאוד מוזר לי לחשוב על זה וזה מעביר בי מין צמרמורת מוזרה. הולך להיות מוזר לא להתעורר בבוקר לחדר עם עוד שלוש שותפות, לא להתלונן באופן קבועה על האוכל בארוחת ערב ולא לקום לבית ספר כל בוקר.

אני חושבת שלסיים את uwc  זה באמת שינוי גדול עבורי לא רק מהבחינה ששגרת היום יום שלי הולכת להשתנות משמעותית אלא גם מהסיבה שבאמת סיימתי תקופה משמעותית בחיים. סיימתי תיכון. אני הולכת להתגעגע לכל כך הרבה דברים ואנשים ואני מאמינה שהתקופה הראשונית בארץ לא הולכת להיות קלה. אבל אני מתרגשת לחזור הביתה סוף ולהיות מוקפת שוב בהמון אנשים שאני אוהבת.

אני משתדלת לא לעשות פוסט סיכום גם כי אני עדיין בסינגפור וגם אני לא חושבת שזו מסוג החוויות שמסכמים. נראה לי שהדברים שלמדתי בשנתיים האחרונות יקרינו על הרבה דברים שאני הולכת לעשות בעתיד וישפיעו על החלטות ובחירות שאני הולכת לקחת.

לפני שעוד הגשתי מועמדות לuwc וקראתי הרבה (מאוד) בלוגים של אנשים שלמדו בקולג׳ים תמיד תהיתי מה קורה אחר כך, מה הבוגרים של הקולג׳ים עושים אחרי הבית ספר. אז חשוב לי לרשום פה, בשביל מי שקורא את הבלוג (בכנות אני מאמינה שזה רק אמא ואבא שלי אבל עדיין) מה אני הולכת לעשות שנה הבאה. אז התכניות הן כאלו- בספטמבר אני מתחילה מכינה בשם מסבח״ה. מסבח״ה זו מכינה נודדת שעוברת בין קהילות שונות בחברה הישראלית. למען האמת אני ממש לא יודעת הרבה על התכנית ואני מאוד מקווה שזה יתברר כהחלטה נכונה וטובה. חוץ מזה, אני רוצה לאתגר את עצמי ולנסות לכתוב טיפה אחרי החזרה לארץ כדי באמת להשאיר לעצמי זכרונות מהתקופה אחרי uwc.

זהו פחות או יותר להיום. אני מאמינה שפוסט רגשני יותר יעלה כשאהיה כבר בבית ואתחיל לעכל את הרעיון. אבא ורענן מגיעים לסינגפור ממש עוד כמה ימים ואני לא יכולה לחכות. אעלה עוד תמונות לבלוג מהgraduation עצמו.ֿֿ

אוהבת המון,
כליל

נ.ב-
 חשוב לי להסביר כמה דברים על התמונות למטה. בשבוע האחרון ללימודים בבית ספר בסינגפור יש מסורת שכל יום מתחפשים למשהו אחר לפי נושא מסוים ומכאן כל התמונות עם התחפושות. חוץ מזה יש גם כמה תמונות מהערב פרידה מהפנימיה שהיה מרגש ביותר.



 IB HL history survivors! 

הכיתה בביולוגיה!

!WE CAN DO IT


my favourite thing

היה לוח בבית ספר שעליו היה כתוב כמה ימים נשארו עד שהי״בניקים עוזבים.

ביום האחרון של בית ספר התחפשנו כולנו ביחד לקבוצת ספורט.

leaver's night!




יש יום שבו שכבת י״ב מותחת את כל הבית ספר. ביום הזה כולם באים לבית ספר
 עם תלבושת אחידה קרועה.

אין תגובות:

פרסום תגובה