יום חמישי, 28 בינואר 2016

מלהתמיין ללמיין

אז כבו שסיפרתי כבר בעבר בבלוג, אני חלק מהצוות שהכין את מחנה המיון לסינגפורים שרוצים לנסוע לקולג׳ים ברחבי העולם. אז סופשבוע שעבר היה המחנה עצמו והיה באמת מרגש לראות משהו שעבדנו עליו כל כך קשה יוצא לפועל. היה לי ממש מוזר פתאום להיות במקום של המקבל החלטות, ושהחלטה שלי אשכרה יכולה לשנות למישהו את החיים. זה העלה גם המון זיכרונות מהמחנה מיון שלי ובנימה זאת גם אשמח לאחל בהצלחה לכל האנשים שהגישו את המועמדות לשלב הראשון. תאמינו שלי שעל להגיש מועמדות לתוכנית אתם לא תתחרטו ולכל שאלה אני תמיד אבל תמיד פה.
חוץ מזה, הפוסט האחרון דיבר פחות או יותר על הקושי לחזור חזרה לקולג׳ אבל מאז הכל רק ישתפר ובמידה מסוימת חזרתי הביתה. זה מוזר לומר את זה, כי מרגיש לי שהייתי בסינגפור קצת זמן והרבה בו-זמנית, אבל אני מרגישה שכבר שכחתי את שגרת החיים שהייתה לי בישראל ופתאום כל מה שקורה כאן נראה כל כך טבעי ואני חייבת לחזור ולהזכיר לעצמי עד כמה החיים שלי היו שונים בארץ ואיך ההזדמנויות שאני מקבלת כאן הן ממש לא מובנות מאליהם.
אני עוברת על היומן כדי להיזכר בחוויות ולספר עליהם, כן אני ממש מרגישה סנילית בזמן האחרון, ממש קשה לי להכיל את הדברים שאני עושה ואני אפילו לא זוכרת מה קרה אתמול.
אז בסדר אקראי אעבור על דברים חשובים:
1. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה- יש מורה חצי ישראלית בקולג׳ בשם שני, שעמלה קשה והרימה את היום הזה, עזרתי עם לסדר את גינת הזיכרון שיצאה מקסימה והיה טקס מרגש בטירוף. העובדה שהייתי רחוקה אלפי מיילים מישראל וכל התוכן היה באנגלית רק ריגש אותי יותר והראה לי עד כמה גם בקהילה בינלאומית יש מקום לדברים כאלה.
2. עוד שבוע אני טסה להודו ואני ממש מתרגשת, יש לנו חופש של שבוע לכבוד ראש השנה הסינית ואני מנצלת את זה לנסוע עם חברים לדלהי. אני הולכת להישאר אצל ילדה בשיכבה מעליי ואני ממש מחכה כבר.
3. החלטתי להיות אחראית בבית ספר על יום שפת האם הבינלאומי וזה מלא מלא עבודה- בינתיים הכנו סרט ממש מקצועי, פוסטרים, עידכנו את כל המורים והבית ספר, אירגנו הופעות ועוד. אני ממש מקווה שזה ילך טוב.
4. ביום חמישי היה היומולדת של מיראיי (טורקיה), אחת החברות הכי טובות שלי בקולג׳ כמו שבטח הבנתם. ארגנתי לה מסיבת הפתעה ב-12:00 בלילה, אני ואספן (ארה״ב) קנינו עוגה ומרווה (טורקיה) הכינה מאכל טורקי. חוץ מזה קישטנו את האזור בנרות ואני וכרמן (הונדורס) הכנו למיראיי אלבום עם כל התמונות שלנו ביחד. ממש ריגש אותי לראות איזה קשרים יצרתי פה בזמן כל כך קצר וזה גרם לי להבין שלא משנה לאן אני אלך ועד כמה רחוקה אני אהיה, יש אנשים שפשוט כבר הצליחו להשאיר עליי חותם.

בהתנדבות שאני עושה
סופ״ש אחד שהלכנו בספונטניות לבריכה
יומולדת למיראיי

הכנו קאפקאייקס לכיתה יב׳ שהיה להם את המבחנים
מימין לשמאל: כמילה (אורוגוואי), ריה (הודו), מרווה ומיראיי (טורקיה), קרלה (ארגנטינה),
אני, טילה (הונגריה) וקלי (הונג קונג).




אני ממש מצטערת שהפוסט יצא כמו רשימת מכולת, אני שוכחת מלא דברים שקרו בזמן האחרון וזה היה ניסיון לעשות סדר בדברים.
זהו לעכשיו, מקווה שהתמונות הצליחו להשלים את הדברים ששחכתי לציין שעשינו.
אוהבת המון ובהצלחה לכל המתמיינים,
כליל

אין תגובות:

פרסום תגובה