המשכים

פוסט קצר על עוד כמה מסקנות וחוויות מהשבועות האחרונים.
אז אני כבר שבועיים בחזרה בסינגפור והחזרה ללימודים הייתה קשה. חבל לי לבאס מועמדים עתידיים של uwc, אבל אם תרצו או לא חלק גדול מהחוויה זה הלימודים (בעיקר במדינה כמו סינגפור שזה בערך דבר קדוש פה) ולי לפחות (כחו בעירבון מוגבל את מה שאני אומרת) הם קשים. היה לי קשה לצלול מיד בחזרה לאינטנסיביות של החיים בקולג׳ אחרי שבועיים של הפסקה, אבל שמחתי מאוד שהחלטתי לטייל ולא להישאר בחופשה בקולג׳. זה נתן לי זמן לעכל את החודשיים האחרונים בסינגפור, את החיים בקולג׳, המטרות לזמן הקרוב ועוד. שמחתי מאוד להכיר אנשים מהקמפוס השני וקצת להתאוורר ולפגוש אנשים חדשים אחרי חודשיים שהייתי מוקפת באותם אנשים.

כמה דברים מעניינים שהתרחשו בשבועיים האחרונים.

התחלנו להיפגש כל סופ״ש עם בוגר של uwc usa שעובד בועדת המיון הסינגפורית, וביחד איתו אנחנו מתכננים את מחנה המיון למועמדים הסינגפורים שייצגו את סינגפור ברחבי הקולג׳ים של uwc בעולם. אני מוצאת את המפגשים האלה מרתקים, זה ממש מעניין לראות ולהבין איך ממינים אנשים ומה הדרך לבחור בדיוק את האנשים המתאימים בעיקר לתכנית כמו uwc שממש אבל ממש אין לה type cast. משהו עוד מעניין שאנחנו צריכים להתמודד איתו בתהליך המיון של המועמדים הסינגפורים הוא משהו שנקרא להיות politicaly corect. באסיה כידוע לכם יש מנטליות שלהסתיר רגשות ולא באמת לחשוף את מה שאתה חושב/מרגיש וזה משהו ממש מורגש ונפוץ בסינגפור ובגלל זה מאוד קשה להכין פעילויות למחנה שבאמת יצליחו להוציא מהמועמדים את ה״אני האמיתי״ שלהם.

חוץ מזה, השבוע הגיע לקולג׳ בסינגפור שלבי דייויס שהוא אחד התורמים אם לא התורם הכי גדול של ה uwc. לשלבי דיוויס יש תכנית בה הוא מחלק מלגות לכל בוגרי uwc לשלל אוניברסיטאות בארה״ב והוא גם האדם שמשלם לכל הנציגים האמריקאים בכל הקולג׳ים של ה uwc בעולם. בשבילי זאת הייתה חוויה מאוד מלמדת לפגוש אותו, הוא בנאדם באמת מעורר השראה. האיש הזה הוא מיליונר אם לא מיליארדר שעשה את הכסף שלא עם הרבה מחשבה וחכמה אבל גם הרבה מזל ועם זאת הוא לא מתרבב, לא מתנשא ולפי הלבוש שלא בחיים לא תוכלו לנחש שהוא עשיר. זה בנאדם שבמקום להתעוור מכסף ורק להנות מעצם ההצלחה העצמית שלו, בחר בחירה לא מובנת מאליה לתרום מיליוני דולרים כל שנה לטובת ילדים שללא הכסף הזה לא יוכלו להמשיך את הלימודים שלהם. יש לי הערכה אדירה אליו והמפגש איתו באמת גרם לי לחשוב מה אני רוצה לעשות בעתיד. משפט אחד שנצרב לי היה כששלבי אמר: ״לא יזכרו אותך לפי כמות הכסף שהרווחת אלא לפי כמות המעשים הטובים שעשית״, אם כל הקיטש שבזה יש בזה הרבה מן האמת.

חוץ מזה, הייתה לנו שיחה ממש מעניינת באחת הארוחות ערב. זה מה שתמיד קורה פה, אתה בא לאכול ארוחת ערב, משהו שאמור לקחת רבע שעה ונשאר שעתיים רק כדי לדבר עם כולם. בברלי (איי מרשל) העלתה את הנושא שמלא אנשים בקולג׳ לוקחים את הרעיון של ה uwc בקטע ממש תיאורטי ושגוי. אנשים שבאים בגישה של ״ אנחנו נשנה את העולם״ וכזה, כשזה לא תמיד באמת פרקטי וכשזאת סתם הבטחת שווא. הטענה שלה הייתה שאם מישהו באמת רוצה לשנות את העולם באותה מידה במקום לדבר על זה הוא היה פשוט יכול לקום בבוקר ולהתחיל לעשות- כמו שהיא אמרה את זה "actions speak lowder than words" וזה ממש נכון. הרבה פעמים בייחוד פה, אנשים נקלעים לקלישאות והבטחות כשאם באמת אנחנו רוצים לגרום למשהו לקרות פשוט צריך לעשות אותו ולא לחכות למשיח. זה עניין של רצון טוב, מוטיבציה וניסיון ואז השמיים הם אפילו לא הגבול. אני יודעת שבעתיד אני באמת רוצה לעשות שינוי, שינוי אמיתי, עמוק שבאמת יעזור לאנשים, אבל כרגע אני לא יודעת איפה ובאמת חשוב לי להעביר שינוי ובגלל זה אני לא רצה ואומרת שאני ישנה את העולם רק כי אני לומדת בבית ספר שמעודד אותי לעשות שינוי לפי הערכים שאני דוגלת בהם. יש לי עוד זמן להבין, לעכל, ללמוד ולחוות עד שאני באמת אדע איפה אני רוצה לתרום ואיך. כרגע אני קשובה, חוקרת, מתעניינת, מגלה- כדי שכשהזמן יבוא השינוי שלי יהיה משפיע. משהו שלמדתי גם מהשיחה עם שלבי דייויס, עם כמה שאני לא מאמינה במזל וגורל וכל זה, הרבה פעמים זה פשוט עניין שלהיות במקום הנכון בזמן הנכון, לקלוט את הסיטואציה ולהפוך אותה להזדמנות אמיתית לשינוי. זה משהו שאני לומדת פה הרבה, אם אני רוצה לגרום למשהו לקרות אני פשוט צריכה לקום ולעשות אותו, הרבה מאוד מאיך שאנחנו חווים דברים תלוי בפרספקטיבה שלנו כמו שאספן (ארה״ב) אמרה לי אתמול, יש לי הרבה על מה להתלונן בחיים (ותאמינו לי שהחיים שלה לא היו ועדיין לא פשוטים) אבל אני פשוט בוחרת לספור את הדברים שהתברכתי בהם.

אסיים במשפט שעלה בקולג׳ בדיון על הפלות והאים צריך להפוך אותם לחוקיות בכל העולם: "when you give someone a right you also give them the right to be wrong".

זהו להיום,
מאחלת בהצלחה לכל מי שמגיש מועמדות עכשיו לקולג׳ים ונמצא בשיא מילוי הטפסים, כן זה קשה, ארוך ומתיש, אך זה לחלוטין שווה את זה.
שיהיה סופ״ש שקט ורגוע,
אוהבת המון המון,
כליל

כשהלכנו לצפות במשחק כדורגל של סינגפור נגד קמבודיה
מימין לשמאל- נייס (נמיביה), סאיף (גאינה), ניטה (לאוס), ריקה (הונגריה), טילה (הונגריה), אני, כרמן (הונדורס), ניאוני (מדגסקר), אניטן (ניגריה), פוטינן (קמבודיה), דדי (לאוס), ספה (סיירה לאון) וסוייבו (סנגל).

אני ולואיס (אל סלבדור/קוסטה ריקה)

מהחופשה כשטיילנו בסינגפור

אחד הסופש״ים פה בעודנו חוקרים את סינגפור
מימין לשמאל: שורה למעלה- שפין (פקיסטן/הונג קונג), עדיה (הודו/ויאטנם), סאיף (גאינה).
שורה מתחת- אנדרס (הונגריה), אני (אל אל ישראל), אניטן (ניגריה), יסה (הולנד), מיראיי (טורקיה) ולואיס (אל סלבדור/ קוסטה ריקה).

ארוחת הלאווין בקולג׳