יום חמישי, 28 בינואר 2016

מלהתמיין ללמיין

אז כבו שסיפרתי כבר בעבר בבלוג, אני חלק מהצוות שהכין את מחנה המיון לסינגפורים שרוצים לנסוע לקולג׳ים ברחבי העולם. אז סופשבוע שעבר היה המחנה עצמו והיה באמת מרגש לראות משהו שעבדנו עליו כל כך קשה יוצא לפועל. היה לי ממש מוזר פתאום להיות במקום של המקבל החלטות, ושהחלטה שלי אשכרה יכולה לשנות למישהו את החיים. זה העלה גם המון זיכרונות מהמחנה מיון שלי ובנימה זאת גם אשמח לאחל בהצלחה לכל האנשים שהגישו את המועמדות לשלב הראשון. תאמינו שלי שעל להגיש מועמדות לתוכנית אתם לא תתחרטו ולכל שאלה אני תמיד אבל תמיד פה.
חוץ מזה, הפוסט האחרון דיבר פחות או יותר על הקושי לחזור חזרה לקולג׳ אבל מאז הכל רק ישתפר ובמידה מסוימת חזרתי הביתה. זה מוזר לומר את זה, כי מרגיש לי שהייתי בסינגפור קצת זמן והרבה בו-זמנית, אבל אני מרגישה שכבר שכחתי את שגרת החיים שהייתה לי בישראל ופתאום כל מה שקורה כאן נראה כל כך טבעי ואני חייבת לחזור ולהזכיר לעצמי עד כמה החיים שלי היו שונים בארץ ואיך ההזדמנויות שאני מקבלת כאן הן ממש לא מובנות מאליהם.
אני עוברת על היומן כדי להיזכר בחוויות ולספר עליהם, כן אני ממש מרגישה סנילית בזמן האחרון, ממש קשה לי להכיל את הדברים שאני עושה ואני אפילו לא זוכרת מה קרה אתמול.
אז בסדר אקראי אעבור על דברים חשובים:
1. יום הזיכרון הבינלאומי לשואה- יש מורה חצי ישראלית בקולג׳ בשם שני, שעמלה קשה והרימה את היום הזה, עזרתי עם לסדר את גינת הזיכרון שיצאה מקסימה והיה טקס מרגש בטירוף. העובדה שהייתי רחוקה אלפי מיילים מישראל וכל התוכן היה באנגלית רק ריגש אותי יותר והראה לי עד כמה גם בקהילה בינלאומית יש מקום לדברים כאלה.
2. עוד שבוע אני טסה להודו ואני ממש מתרגשת, יש לנו חופש של שבוע לכבוד ראש השנה הסינית ואני מנצלת את זה לנסוע עם חברים לדלהי. אני הולכת להישאר אצל ילדה בשיכבה מעליי ואני ממש מחכה כבר.
3. החלטתי להיות אחראית בבית ספר על יום שפת האם הבינלאומי וזה מלא מלא עבודה- בינתיים הכנו סרט ממש מקצועי, פוסטרים, עידכנו את כל המורים והבית ספר, אירגנו הופעות ועוד. אני ממש מקווה שזה ילך טוב.
4. ביום חמישי היה היומולדת של מיראיי (טורקיה), אחת החברות הכי טובות שלי בקולג׳ כמו שבטח הבנתם. ארגנתי לה מסיבת הפתעה ב-12:00 בלילה, אני ואספן (ארה״ב) קנינו עוגה ומרווה (טורקיה) הכינה מאכל טורקי. חוץ מזה קישטנו את האזור בנרות ואני וכרמן (הונדורס) הכנו למיראיי אלבום עם כל התמונות שלנו ביחד. ממש ריגש אותי לראות איזה קשרים יצרתי פה בזמן כל כך קצר וזה גרם לי להבין שלא משנה לאן אני אלך ועד כמה רחוקה אני אהיה, יש אנשים שפשוט כבר הצליחו להשאיר עליי חותם.

בהתנדבות שאני עושה
סופ״ש אחד שהלכנו בספונטניות לבריכה
יומולדת למיראיי

הכנו קאפקאייקס לכיתה יב׳ שהיה להם את המבחנים
מימין לשמאל: כמילה (אורוגוואי), ריה (הודו), מרווה ומיראיי (טורקיה), קרלה (ארגנטינה),
אני, טילה (הונגריה) וקלי (הונג קונג).




אני ממש מצטערת שהפוסט יצא כמו רשימת מכולת, אני שוכחת מלא דברים שקרו בזמן האחרון וזה היה ניסיון לעשות סדר בדברים.
זהו לעכשיו, מקווה שהתמונות הצליחו להשלים את הדברים ששחכתי לציין שעשינו.
אוהבת המון ובהצלחה לכל המתמיינים,
כליל

יום שישי, 8 בינואר 2016

בחזרה לארץ הסינים

אז כן כמו שהכותרת מספרת חזרתי לסינגפור לפני קצת פחות משבוע.
החזרה הייתה ממש לא פשוטה בעיקר בשבל העובדה שישר צנחתי חזרה ללימודים והיה לי כל כך קשה לחזור לשיגרה מחדש אחרי שלושה שבועות של חופש בארץ.
אחרי החזרה לפה זו הפעם הראשונה שהרגשתי homesick וממש התגעגעתי הביתה, כמובן שאני לא מתחרטת על לחזור הביתה לחופשת חורף, זה היה הכרחי וממש נהנתי.
רציתי לומר תודה למשפחה ולחברים בארץ, אני מעריכה אתכם מאוד והפכתם את החופשה שלי להכי טובה שאפשר. מאוד שמחתי לראות שהקשרים נשארו בדיוק כמו שהם ושהחברויות שיצרתי בארץ יותר חזקות ממש שחשבתי.

רציתי לספר על מפגש כל כך מעניין שחוויתי השבוע, אירגנו משהו שקוראים לו tell your story בו כל אחד מספר סיפורים מהחיים האישיים שלו לפני שהגיע לקולג׳. זה קצת מצחיק אבל כולנו הגענו לפה בתחילת שנה וקפצנו למים העמוקים והתגבשה לנו שיגרה משותפת אבל אף פעם לא דיברנו מאיפה אנשים באמת באים. זו הייתה הזדמנות נפלאה לשמוע על החיים של אנשים וגם לשתף. גיליתי כל כך הרבה דברים על אנשים שלא ידעתי לפני זה וזה פשוט פתח לי את העיניים לראות עם איזה אנשים זכיתי לחיות ואיך חוויות מעצבות אנשים באופן מדהים.

חוץ מזה, אתמול אני ומיראיי (טורקיה) החלטנו לצאת לערב בנות כי לאנשים אחרים היו תכניות משלהם. אז התלבשנו יפה ונסענו ל hard rock caffe והיה פשוט מדהים. ישבנו שם ערב שלם, עם להקה חיה ורקדנו מלא בחברת מלא אנשים שלא הכרנו. זה היה כל כך משחרר וכיף ושמחתי שהיינו רק שתינו.


אש תודה לכולם שהיו חלק מחופשה נחוצה ומדהימה בארץ,
אני אוהבת את כולכם ואתם העוגן שלי,
מתגעגעת אליכם תמיד,
אוהבת המון,
כליל


נ.ב- כמובן שאני מאחלת המון בהצלחה למי שהגיש את הטפסים בדיוק עכשיו, גאה בכולכם :)

דידי עושה יצירת אומנות על שלט ריק

אני ומיראיי יוצאות לערב בנות


רענן ואני במיטבנו