יום ראשון, 7 באוגוסט 2016

Second Year- Bring It On

אז הרגע התבשרתי שאת השנה הבאה אני הולכת לבלות באותו החדר עם כרמן (הונדורס), אוניניי (ניגריה) ומיראיי (טורקיה). האמת שאני ממש ממש מאושרת מזה כי אלו שלושת הבנות שביקשתי להיות איתן בחדר וזה ממש משמח אותי שזאת תהיה הסיטואציה בשנה הבאה.

אני עוזבת מחר מעבר להרי החושך (כמו שאמא אומרת) בפעם השנייה. יש התרגשות וכרגיל יש גם עצב ופחד. אני לא חושבת שהעובדה שזאת לא הפעם הראשונה שאני מגיעה לסינגפור מקלה על תחושת העזיבה אלא דווקא מקשה עליה כי איתה באות גם ציפיות מהשנה החדשה שלא היו בעזיבה הראשונה מהארץ.

אני מתרגשת לקראת השנה החדשה ומאחלת לעצמי שאלמד לשחרר, להנות שאנצל הזדמנויות, שאטייל הרבה, שאלמד, שאגלה, שאחקור ושיהיה לי טוב באופן כללי. אני מקווה ששנה הבאה תהיה צבעונית, מרגשת, חסרת מעצורים, מספקת, מחשלת ומאתגרת. מקווה שאמצא את המקום שלי, אהנה ואהיה שמחה בכל רגע ורגע. מאחלת לעצמי שאת תהיה שנה של תובנות חדשות, הבנות עמוקות, חשיבה אינסופית וכיף.

רציתי לנצל את המעמד ולומר תודה רבה לכל החברים, החברות והמשפחה שהפכו את חופשת הקיץ הזאת לבלתי נשכחת והזכירו לי עד כמה תחושת בית היא חשובה. תודה שאתם לצידי גם שאני כאן פיזית בישראל וגם שאני רחוקה אלפי קילומטרים בסינגפור. תודה לכל האנשים שבאו, אמרו שלום, סיפרו לי סיפורים והעלו לי חיוך על הפנים. אני אוהבת ומעריכה כל אחד מכם. אין יותר מאושרת ממני על כך שאתם בחיי.

אוהבת המון ומתרגשת לקראת ההרפתקאה החדשה אבל גם עצובה לעזוב,
שלכם,
כליל

אני, רוג׳ר ושירי מאחורה

מצעד הגאווה בירושלים 2016

מבקרים את רענן בבסיס
חופשת קיץ בנחשולים
כל החבורה

אין תגובות:

פרסום תגובה